מהי יוגה

בשורש התפיסה היוגית קיימת ההנחה שהסיבה הראשונית לסבל היא אי-הידיעה, כלומר אי היכולת לראות

את המציאות כפי שהיא.

כל מטרתה של היוגה, לפיכך, היא להנחות את האדם אל עבר הראייה הנכונה של המציאות.

כמו אפלטון בשעתו, סברו גם היוגים הקדמונים שכאשר יבחין האדם במציאות כמות שהיא, יבחר תמיד לעשות את הדבר הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון.

כאשר התודעה תהיה שקופה ומבריקה, תשתקף בה המציאות במדויק.

היוגה התפרסמה תחת הכותרת של הטכניקה המרכזית המאפיינת אותה, המדיטציה. זוהי טכניקה המביאה בעת ביצועה להתעצמות הכוחות הפיסיים והנפשיים ובעיקר למפגש בלתי אמצעי עם מצבי הכרה גבוהים והבזקי תובנה הבאים אלינו, בדרך כלל, רק ברגעי חסד.

יוגה אינה דת, אלא טכניקה להעצמת היכולות הרוחניות. היא אינה מתבססת על אמונה אלא על התנסות, וכך היא יכולה להשתלב במערכות חברתיות רבות וללבוש את צבעי התרבויות והאמונות שאתן היא באה במגע, בלא שתהווה איום לגביהן. (יוגה סוטרה של פטנג'לי)

אז מה זה בעצם אשטנגה יוגה?

קצת היסטוריה... אשטנגה יוגה שוחזרה מחדש מכתבים מסתוריים עתיקים (עפ"י ההערכה בני 500-1500 שנים) שנכתבו על גבי צרור עלי דקל, ה"יוגה קורונטה". אוסף זה, המבוסס על האטה יוגה, נתגלה ב- 1930 ע"י קרישנמאצ'אריה, מאסטר ליוגה ומומחה לסנסקריט (שפה הודית עתיקה) וע"י תלמידו סרי ק. פטאבי ג'ויס בזמן שתרו אחרי כתבים בסנקסריט באוניברסיטת כלכותה.

קרישנמצ'אריה וג'ויס תרגמו ושחזרו את סדרות האשטנגה יוגה (6 סדרות). בעידודו של קרישנמאצ'ריה לקח ג'ויס את הכתב העתיק שהיווה את הבסיס לתרגולו האישי ומאז גם לדרך הוראתו.

אשטנגה יוגה כפי שהועברה ע"י ג'ויס היא פיתוח מתוך ה"האטה יוגה" אשר מתמקד בביצוע תנוחה (אסאנה) תוך שליטה בנשימה (פראנאיאמה) ונקודת מבט (דרישטי). השיטה נקראת לעיתים "אשטנגה ויניאסה יוגה" (תנועה מסונכרנת נשימה).

אשטנגה יוגה "מעירה" את האש הפנימית. היא מציתה את הלהבה החבויה של אנרגיית החיים החיונית המצויה בכל אחד מאיתנו. שיטת הויניאסה מתבצעת עם סינכרון עמוק, קצבי של תנועה ונשימה. בחיבור רצף התנוחות נוצרת זרימה של אנרגיה המעלה את חום הגוף, מעבירה חמצן לדם, מזינה את הבלוטות ואת איברי הגוף הפנימיים, מנקה ומטהרת את מערכת העצבים, משחררת רעלים דרך הזעה. ככל שחום הגוף עולה הרעלים "נשרפים" החוצה מהמערכת תוך יצירת קלילות ועוצמה בגוף, ו...שקט בראש (תודעה שקטה).

החום הנוצר הוא לא רק פיזי, נוצרת אש פנימית שמזיזה הצידה את ערפל ההכרה ומאפשרת לנו לראות את המציאות כפי שהיא.

במקביל לעליית חום הגוף במהלך התרגול, בנוסף לשחרור רעלים, משהו מופלא קורה .. הגוף מתחיל להתגמש ולנוע. בחופש התנועה המופלא הזה שקורה יש לנו אפשרות "לפתוח" אזורים בגוף שעד עתה היה חסומים ונעולים ובמקביל לכך לשחרר את העומסים הרגשיים, התבניות, המודלים ושאר  ה"חוקים" עליהם גדלנו להתחבר פנימה , לנתק את עצמנו מ"הסיפור" (כי לכל אחד יש סיפור...) ולשחרר את עצמנו מהזדהות עם הדמות שלנו מה שמוביל....לחופש שהוא לא תלוי מקום, חברה, בן זוג, עבודה או כל גורם אחר...חופש בתוך עצמנו.

אנו מפתחים מודעות למחשבות שלנו, לרגשות שלנו ובעצם...הם לא מנהלים אותנו יותר. אנו לא פועלים מתוך רגש או מחשבה אלא מתוך חיבור פנימי לעצמנו, מה שגורם לחיינו להסתדר בדיוק מופלא כמו חלקים של פאזל. 

הזמן מאבד את המשמעות שלו...אין לנו יותר תוכניות חומש. יש חזון, נתיב ללכת בו ו"עצמי" שמוביל. ואז פתאום הכל מרגיש נכון ואין רעש.

סדרות אימון

באשטנגה יוגה ישנן 6 סדרות אימון, הסדרות נפתחות בחימום (ברכות שמש 1+2 אינטנסיביות) לאחר מכן רצף תנוחות עמידה, במרכז התרגול סדרות שונות הבנויות בצורה ליניארית ומובנית ובסוף התרגול תנוחות סגירה המורכבות מתנוחות הפוכות התורמות להאטת הגוף והתודעה עד לכדי הרפייה מלאה בסוף האימון (שאבאסנה).

הסדרה הראשונה-  מתרכזת בעיקר בכפיפות קדימה והיא נועדה לריפוי, חיזוק וארגון מחדש של מבנה הגוף, עוזרת בחיזוק הבנדההות (מנעולים אנרגטיים) ומשחררת עומסים רגשיים.

הסדרה השנייה- מורכבת גם מכפיפות לאחור והיא נועדה לטיהור מערכת העצבים ופתיחת ה"נאדים" (ערוצי האנרגיה בגוף).

ארבע הסדרות המתקדמות (3-6)- משלבות בין גמישות לכוח ומעט יוגים מגיעים לתרגול מלא של סדרות אלה.

לסיכום (הפעם...):

תרגול מסורתי אורכו בין שעה וחצי לשעתיים ומתחיל בישיבה במדיטציה על מנת להעביר את המבט שלנו הפונה החוצה אל העולם, פנימה אל תוכנו. היכולת למדוט ללא "רעש" מתעצמת ככל שמעמיקים בתרגול (התרגול עצמו הופך מדיטטיבי), ולאורך זמן, ה"כניסה" למקום העליון, זה שאין בו "אחיזה", נעשית ללא מאמץ .